10 מיתוסים בהליכי גירושין

  1. כתובה היא רק נייר ואין לה שום משמעות- לא נכון!  במקרים מסוימים יחייבו את הגבר לשלם לאישה את כתובתה.
  2. מי שבוגד ( בעיקר אם זו האישה) מפסיד את חלקו ברכוש- לא נכון! אין קשר בין בגידה לקניין.
  3. לבעל עדיף לפתוח הליכים ברבני ולאישה במשפחה- לא בהכרח! הכל תלוי בנסיבות המקרה. כך למשל יש מקרים שדווקא לאישה יהיה יתרון בבית הדין הרבני.
  4. הילדים תמיד יהיו אך ורק אצל האם- לא נכון! הגישה כיום כי האב והאם חשובים באותה מידה וברוב המקרים כיום מתקיימים הסדרי שהות רחבים ואף שוויוניים. 
  5. האב חייב לשלם מזונות ילדים באופן כזה שתשמר רמת החיים שלהם- לא נכון! אב חייב במזונות הכרחיים לילדיו. סוגיית רמת החיים רלוונטית רק לעניין מזונות אישה  ("עולה עמו ואינה יורדת")
  6. ירושה שקיבל אחד מבן הזוג מתחלקת בין שני הצדדים-לא בהכרח! כספים/נכסים שהתקבלו בירושה אינם נכסים הנכללים ברכוש המשותף ולא יתחלקו בין הצדדים בעת גירושין, אלא אם כן יוכח כי בן הזוג בחר להטמיע את הרכוש ברכוש המשותף.
  7. ילד שנולד בעקבות "גניבת זרע" לא זכאי למזונות מאביו- לא נכון! טובת הילד היא זו שעומדת לנגד עיני בית המשפט ומחייבת תשלום מזונות לקטין, גם אם נולד כתוצאה מתרמית של האם.
  8. בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים לא יצטרכו לעבור ברבנות כדי להתגרש- לא נכון! בני זוג יהודים יכולים התגרש אך ורק בבית הדין הרבני לו הסמכות הייחודית לדון בנישואין וגירושין של יהודים.
  9. אישה שבגדה בבעלה ייקחו לה את הילדים- לא נכון! אין שום קשר בין בגידה להורות ומשמורת.
  10. ההורה שהוגדר כמשמורן  רשאי לקבל החלטות לגבי הילדים באופן בלעדי- לא נכון! שני ההורים הנם האפוטרופוסים הטבעיים של הילד ואחראים על קבלת החלטות במשותף הנוגעות לחינוכו של הילד, בריאותו וכיו"ב.
image alt
לתאום פגישת ייעוץ אישית- מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם
x

#{title}

#{text}

#{price}