חשוב שתדעו:

הכל נשאר במשפחה?

הכל נשאר במשפחה?

הכל נשאר במשפחה...? בני זוג רבים נעזרים בהוריהם לצורך המימון הראשוני הדרוש לרכישת דירה. לעיתים שני הצדדים מסייעים (כל אחד כפי יכולתו) ולעיתים רק צד אחד יכול לסייע. אך מה קורה כאשר חו"ח נפרדים? האם הכסף שהשקיעו הורי בני הזוג יחזור אליהם? לא בהכרח. במרבית המקרים, אין מחלוקת כי הכספים ניתנו ע"י ההורים, והשאלה העומדת להכרעה בפני בית משפט היא סיווגם של כספים אלו. כלומר, האם הכספים הוענקו במתנה או שמא מדובר בהלוואה שעל בני הזוג להחזיר. ככלל, קיימת חזקה הניתנת לסתירה, כי כספים הניתנים בין בני משפחה קרובים (ובעיקר הורים וילדיהם)- מתנה הם, אלא אם יוכח כי הכספים ניתנו כהלוואה. ויודגש- ההלכה קובעת כי אין באירוע של משבר בנישואין כדי להפוך מתנות שניתנו לבטלות. על כן, בית המשפט לרוב לא יקבל את הטענה כי ההורים העניקו את הכספים כמתנה כאשר חשבו כי בני הזוג יחיו יחדיו לנצח וכיום כאשר הצדדים נפרדו יש להשיבם. הורים אשר רוצים להתנות את הענקת הכספים בחיי נישואין ממושכים ומאושרים, עליהם לעשות זאת מראש ובצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים. אז איך מוכיחים שמדובר בהלוואה? דרך המלך הוא הסכם בכתב- מקום בו נחתם בין הצדדים הסכם הלוואה בכתב, הרי שניתן להוכיח בקלות כי מדובר בהלוואה. אולם, מרבית האנשים לא חושבים בנקודת זמן זו על אפשרות של פרידה ולא עורכים הסכם. במקרה כזה, יש להציג ראיות חיצוניות אחרות. כך למשל ניתן להציג תדפיסי בנק או אסמכתאות אחרות המעידות כי בני הזוג השיבו להורים מפעם לפעם תשלומים ע"ח ההלוואה. ראיות נוספות יכולות להיות תכתובות ,התנהגות הצדדים, עדים נוספים וכיו"ב. רוצים למנוע מראש מחלוקות עתידיות בעניין הכספים ולדאוג שהכסף יישאר במשפחה? מתמודדים כבר עתה עם מחלוקות מסוג זה? אנחנו כאן בשבילכם.


10 מיתוסים בהליכי גירושין

10 מיתוסים בהליכי גירושין

10 מיתוסים בהליכי גירושין 1. כתובה היא רק נייר ואין לה שום משמעות- לא נכון! במקרים מסוימים יחייבו את הגבר לשלם לאישה את כתובתה. 2. מי שבוגד ( בעיקר אם זו האישה) מפסיד את חלקו ברכוש- לא נכון! אין קשר בין בגידה לקניין. 3. לבעל עדיף לפתוח הליכים ברבני ולאישה במשפחה- לא בהכרח! הכל תלוי בנסיבות המקרה. כך למשל יש מקרים שדווקא לאישה יהיה יתרון בבית הדין הרבני. 4. הילדים תמיד יהיו אך ורק אצל האם- לא נכון! הגישה כיום כי האב והאם חשובים באותה מידה וברוב המקרים כיום מתקיימים הסדרי שהות רחבים ואף שוויוניים. 5. האב חייב לשלם מזונות ילדים באופן כזה שתשמר רמת החיים שלהם- לא נכון! אב חייב במזונות הכרחיים לילדיו. סוגיית רמת החיים רלוונטית רק לעניין מזונות אישה ("עולה עמו ואינה יורדת") 6. ירושה שקיבל אחד מבן הזוג מתחלקת בין שני הצדדים-לא בהכרח! כספים/נכסים שהתקבלו בירושה אינם נכסים הנכללים ברכוש המשותף ולא יתחלקו בין הצדדים בעת גירושין, אלא אם כן יוכח כי בן הזוג בחר להטמיע את הרכוש ברכוש המשותף. 7. ילד שנולד בעקבות "גניבת זרע" לא זכאי למזונות מאביו- לא נכון! טובת הילד היא זו שעומדת לנגד עיני בית המשפט ומחייבת תשלום מזונות לקטין, גם אם נולד כתוצאה מתרמית של האם. 8. בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים לא יצטרכו לעבור ברבנות כדי להתגרש- לא נכון! בני זוג יהודים יכולים התגרש אך ורק בבית הדין הרבני לו הסמכות הייחודית לדון בנישואין וגירושין של יהודים. 9. אישה שבגדה בבעלה ייקחו לה את הילדים- לא נכון! אין שום קשר בין בגידה להורות ומשמורת. 10. ההורה שהוגדר כמשמורן רשאי לקבל החלטות לגבי הילדים באופן בלעדי- לא נכון! שני ההורים הנם האפוטרופוסים הטבעיים של הילד ואחראים על קבלת החלטות במשותף הנוגעות לחינוכו של הילד, בריאותו וכיו"ב.


רוצה לעבור דירה? יש להתחשב בהורה השני ו.. תשאלו את בית המשפט

רוצה לעבור דירה? יש להתחשב בהורה השני ו.. תשאלו את בית המשפט

מבקש/ת לעבור דירה עם הילדים והגרוש/ה מתנגד/ת? רבים טועים לחשוב כי מי שהוגדר כהורה המשמורן בעת פרידת הצדדים, רשאי לעבור ולהתגורר עם הילדים בכל מקום בארץ, מבלי להתחשב בהורה השני. אולם לא כך הדבר. למקום מגורי ההורים השפעה ישירה על הסדרי השהות של הילדים עם ההורים, ועל כן ככל וההורה השני מתנגד למעבר, יש לפנות לבית המשפט בבקשה להתיר את העתקת המגורים. חשוב לדעת: יש לפנות לבית המשפט טרם ביצוע המעבר בפועל, שכן בית המשפט לא יכשיר בדיעבד את המעבר. ומה אומר על זה בית המשפט? ובכן, על מנת להכריע בסוגיה, יורה בית המשפט על המצאת תסקיר סעד אשר בו יינתנו המלצות הגורמים המקצועיים (פקידי סעד) לעניין המעבר, כאשר העיקרון המנחה הוא טובת הילד. עוד נקבע בפסיקה כי יש לבחון סוגיה זו בשני מעגלים: במעגל הראשון - יש לבחון את יכולת הקטינים לעשות את המעבר. במעגל השני - תיבחן השאלה, האם יש בקשר שלהם עם מי מן ההורים, גורם המונע ניתוק מאותו הורה, או הישארות עמו ומה האפשרות הטובה ביותר עבורם במצב שנוצר. בשורה ארוכה של פסקי דין נדחו בקשות של הורה (בדר"כ האם) להעתיק את המגורים בשל הפגיעה בקשר של הילדים עם ההורה השני (בדר"כ האב). אולם במקרים, מסוימים, אושר המעבר חרף התנגדות ההורה השני. למשל, בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה בקריות, המליצה פקידת הסעד לאשר את המעבר לאור מסוגלות יומיומית טובה יותר של האם. בית המשפט לא קיבל עמדה זו, שכן "חלק ניכר מבחינת המסוגלות של כל הורה, ובמיוחד של משמורן, הנה הכרה במעמד ההורה האחר, לא רק כשותף לחלוקת זמן או לצרכים פיסיים, אלא גם כשותף להחלטות מהותיות ועקרוניות בנושא גידול הילדים". בית המשפט דחה את טענת האם כי כמשמורנית היא נהנית מעדיפות המצדיקה את המעבר. עם זאת, בית המשפט אישר את המעבר לאור רצונם של הילדים אשר צדדו במעבר ולמעשה רצונם המפורש של הילדים הוא זה שהכריע את הכף. (תמ"ש 4212-12-09). במקרה אחר, אישר בית המשפט המחוזי בבאר שבע את העתקת מגוריהם של האם ושלשת ילדיהם מאילת למרכז הארץ, חרף התנגדות האב. האם ביקשה את המעבר על מנת שתוכל להתגורר עם בן זוגה החדש ובתם המשותפת. בית המשפט קבע כי "הנזק שיגרם לקטינים בשל דחית התביעה מתפרש בשלושה מישורים: האחד- עומס על האם שיפגע ביכולתה ההורית. השני- מתח ועוינות בין ההורים שיסלים עוד יותר, מזה הקיים היום, וכמובן שיזיק יותר לקטינים. השלישי- עומס על הקטינים מעצם ידיעתם שבגללם נמנע משהו מאמם. שלושת אלו במצטבר מכריעים את הכף לטובת הכשרת המעבר עם האם". (ע"מ 119/08). לסיכום- בית המשפט לא יאפשר בנקל העתקת מקום המגורים וקדם שיפסוק יבחן את טובת הילד במקרה הקונקרטי. מדובר בהליך ממושך הכולל תסקיר ודיונים, ועל כן, מומלץ להיערך מבעוד מועד ולפנות לבית המשפט די זמן לפני המעבר המתוכנן. יש לקחת בחשבון כי המעבר יכול להיות מותנה בהתחייבות ההורה שביקש את המעבר להשתתף בהסעת הילדים להורה השני ו/או החזרתם והגמשת הסדרי השהות.


מזונות בעידן החדש

מזונות בעידן החדש

ביולי 2017 בית המשפט העליון קבע הלכה תקדימית אשר שינה את המצב המשפטי בעניין מזונות ילדים. ההלכה החדשה שנקבעה במסגרת בע"מ 919/15, משקפת למעשה את ההליכים החברתיים והמשפטיים המתרחשים בשנים האחרונות. אם בעבר האם היתה מגדלת את הילדים והאב היה לוקח אותם לביקור שעתי פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני, כיום אבות החלו להיות מעורבים יותר בגידול הילדים והסדרי השהות הורחבו כך שכוללים לינה גם באמצע שבוע, ובמקרים מסוימים אף מתקיימים הסדרי שהות שוויוניים לגמרי. במצב זה בו האב מגדל את הילדים במחצית מהזמן, אזי מטבע הדברים הוא משלם עבור צרכיהם גם מעבר לתשלום המזונות (כך למשל האב צריך לדאוג למגורים אשר יאפשרו לו להלין את הילדים אצלו). נוצר מצב שמחד האב משלם מזונות, לעיתים אף סכומים נכבדים מאוד, ומאידך מתקיימים הסדרי שהות נרחבים מאוד. לאור המצב החדש בתי המשפט לענייני משפחה החלו להפחית את תשלום המזונות המוטל על האב, אם כי לא היתה אחידות בין פסק הדין. ההלכה החדשה שנקבע בבע"מ 919/15 שינתה את המצב המשפטי הקיים וקבעה כי כאשר חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים היא שוויונית, אזי שני ההורים יחוייבו באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 6-15 שנים. אופן חלוקת החיוב הכספי בניהם תקבע על פי הכנסותיהם. מכאן כי במקרים כאלו יפחתו דמי המזונות שבהם יחויב האב, ביחס לסכומים שנפסקו בעבר, ובמקרים מסוימים אף ייקבע כי לא ישולמו דמי מזונות וכל אחד יישא בצרכי הילדים בזמן שהותם עמו. בתי המשפט לענייני משפחה מיישמים את ההלכה החדשה הנ"ל אף בתיקים סגורים ואנו נתקלים כיום בתביעות רבות של אבות אשר עותרים להפחתת מזונות בשל ההלכה החדשה. ככלל, אב המבקש להפחית את המזונות שנקבעו צריך להוכיח כי קיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק את ההפחתה. בתי המשפט לענייני משפחה חלוקים בניהם בשאלה האם שינוי ההלכה לבדו מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות, וטרם ניתנה הלכה מחייבת בעניין זה.


הליך יישוב סכסוך- המדריך המלא

הליך יישוב סכסוך- המדריך המלא

כיום, בני זוג המעוניינים להתגרש מחויבים לנהל הליך של הדברות בטרם הגשת תביעות. כיצד מתנהל ההליך? מטרת ההליך היא לאשר לצדדים להגיע להסכמות שייתרו את הצורך בניהול הליך משפטי ארוך ורווי אמוציות. בקשה ליישוב סכסוך נפתחת בהגשת טופס קצר הכולל את פרטי הצדדים, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. עם פתיחת הבקשה ייקבע לצדדים מועד לפגישה ביחידת הסיוע. ביחידת הסיוע ייפגשו הצדדים עם עובדים סוציאליים, ובמידת הצורך, עו"ד מטעם יחידת הסיוע, אשר יסייעו לצדדים ללבן את המחלוקות במטרה לגבש הסכם כולל. הפגישה הראשונה היא בנוכחות הצדדים בלבד ללא עורכי דין, ולשלשת הפגישות הנוספות רשאים הצדדים להתייצב בליווי עו"ד. על מנת לאפשר לצדדים לעשות ניסיון אמיתי להדברות, נקבע כי במסגרת ההליך ובמשך 45 ימים הצדדים אינם רשאים להגיש תביעות לבית משפט למעט בקשות לסעדים דחופים כמפורט בהוראות החוק. כמן כן, במקרים מסוימים ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לקצר את תקופת עיכוב ההליכים. במהלך פגישות הצדדים ביחידת הסיוע, עליהם לקבל החלטה משותפת האם ברצונם להמשיך בהליכי ההדברות, הן במסגרת יחידת הסיוע והן באופן עצמאי ע"י באי כוחם או פניה להליך של גישור, או לחילופין- ניסיון המו"מ לא צלח והם מבקשים לסגור את הליך יישוב הסכסוך ולפנות לבית המשפט ולהגיש תביעותיהם. שימו לב, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, רשאי להגיש תביעותיו ראשון תוך המועד הקבוע בחוק. האם יש צורך בייצוג משפטי במסגרת ההליך? כן, מומלץ מאוד! מומלץ מאוד לקבל ייעוץ משפטי בטרם הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע על מנת לדעת את זכויותיכם והאפשרויות העומדות בפניכם. כמו כן, החל מהפגישה השניה ביחידת הסיוע הנכם רשאים להגיע בליווי עו"ד אשר יסייע לכם בהובלת התיק לידי הסכמות, או לחילופין, בסגירת התיק (מקום בו לא ניתן להגיע להסכמות) ולהגשת תביעות.


טיפים למתגרש/ת המתחיל/ה

טיפים למתגרש/ת המתחיל/ה

נקלעתם למשבר ביחסים והחלטתם לפרק את החבילה. לפני שאתם רצים לפתוח בהליכים משפטיים, הנה כמה טיפים וכללי זהב אשר יסייעו לכם לצלוח את המהלך: 1. תחילה, בדקו שוב אם אתם בטוחים כי זה מה שאתם רוצים. האם אכן עשיתם כל מה שאתם יכולים כדי לשקם את מערכת היחסים בטרם החלטתם להיפרד? אני תמיד ממליצה ללקוחות לשקול טיפול זוגי, אפילו מספר פגישות בודדות, כדי ללבן דברים ולקבל החלטה משותפת- לכאן או לכאן. 2. בדקתם והחלטתם בכל זאת להיפרד- בשום אופן לא לערב את הילדים. הליך הפרידה מלווה אמוציות רבות ולא פעם אנשים נוטים לערב את הילדים בסכסוך, הן בעקיפין והן במישרין. תזכרו- הילדים לא בחרו את המצב הזה ובוודאי שאינו אשמים בו. בסופו של יום, שניכם תישארו ההורים שלהם ועל אף חילוקי הדעות, שניכם רוצים בטובתם. הנזק שנגרם לילדים אשר נמצאים בלב הסכסוך הוא אדיר ולפעמים אינו ניתן לתיקון. אלו ילדיכם. שמרו עליהם מכל משמר! 3. לא להקשיב לעצות של "מומחים" למיניהם- אנשים רבים סביבנו, בין אם משפחה ובין אם חברים, נוהגים לתת עצות וטיפים מתוך כוונה טובה לסייע. עם זאת, פעמים רבות תקבלו מידע מוטעה, שכן לכל מקרה יש את נסיבותיו שלו ומה שנכון לחבר שלכם שהתגרש אינו בהכרח נכון לגבי המקרה שלכם. 4. אספו חומר וראיות- מומלץ להתחיל לאסוף חומר ראייתי בשלב מוקדם ככל האפשר. הן לגבי זכויות, נכסים והכנסות בן הזוג השני, והן הוכחות לגבי בגידות (ככל ורלוונטי). חומר ראייתי כולל מסמכים, הודעות דוא"ל וווטסאפ, הקלטות, חוקר פרטי במידת הצורך וכיו"ב. הגיעו לפגישת הייעוץ הראשונה עם עורך הדין כשאתם מצויידים בכל החומר שאספתם. 5. להיזהר שלא יקליטו אתכם/יעקבו אחריכם- תזכרו שכמו שאתם אוספים חומר ראייתי כך גם הצד השני. 6. פנייה לעורך דין מומחה לדיני משפחה. שימו לב, מומלץ לפנות אך ורק לעו"ד שתחום עיסוקו הוא דיני משפחה. לא כל עו"ד בקיא בתחום המשפחה כפי שרופא משפחה אינו יכול להחליף אורתופד. 7. גישור: מומלץ להימנע מהליכים משפטיים ולפנות להליך של גישור בו יסייע לכם המגשר לפתור את המחלוקות ולהגיע להסכם גירושין אשר יטיב עם שניכם. הליך הגישור חוסך זמן, כסף ומשאבים נפשיים רבים. 8. בשום אופן לא לנקוט בהליכי סרק כדי לנסות ולהשיג יתרון: בחרתם שלא לפנות להליך גישור או לחילופין הליך הגישור לא צלח ונקטתם בהליכים משפטיים, נהלו את ההליך בתום לב וניקיון כפיים. בשום אופן לא לנקוט בהליכי סרק כגון: תלונות שווא במשטרה, התפטרות ממקום עבודה וכיו"ב. טקטיקה כזו תסלים את מערכת היחסים בניכם, תגרום להתמשכות הליכים ובסופו של דבר תפגע בכם, שכן בתי המשפט כיום אינם מקלים ראש בהתנהגות חמורה מסוג זה.


כתובה

כתובה

כתובה היא מסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין. את הכתובה מוסר הבעל לאישה במהלך טקס הנישואין (החופה), ובה מפורטות התחייבויות הבעל כלפי אשתו- לזון, ולפרנס ולכבד את אשתו.. כמו כן, בכתובה מפורט הסכום אותו מתחייב הבעל לתת לאשתו במקרה שיגרש אותה, או במקרה שילך לעולמו (אז ישולם סכום הכתובה מתוך עיזבונו). אז באילו מקרים יחייבו את הבעל בתשלום כתובה ובאילו מקרים ישללו מהאישה את זכאותה לכתובה? האישה תהא זכאית לכתובתה כשהבעל מבקש להתגרש ממנה, אך אין לו עילת גירושין מוכחת על פי ההלכה, אולם, שימו לב, במקרים מסוימים, גם אם האישה היא זו שתובעת גירושין ייתכן והיא בכל זאת תהא זכאית לכתובתה, כך למשל במקרה בו לבעל קיים מום מלפני הנישואים שהאישה לא ידעה על קיומו, או במקרה בו הבעל עזב את הבית ומסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו, כאשר הוכח כי הבעל בגד באשתו, הבעל נוהג באלימות כלפי אשתו, הבעל מכור להימורים, אלכוהול או סמים. דוגמא נוספת היא במקרה בו הבעל עקר ולאחר שנות נישואים רבות לא הצליחו בני הזוג להקים משפחה כתוצאה מעקרותו. אולם, לא בכל מקרה תהא זכאית האישה לכתובתה. ישנן מספר עילות על פי הדין העברי המצדיקות שלילת כתובה. כך למשל כאשר הבעל יוכיח כי נישא לאישה בשל "מקח טעות". כלומר, על הבעל להוכיח לביה"ד כי אשתו הסתירה ממנו, לפני שנשאו, בעיות רפואיות ו/או נפשיות מהן היא סובלת, אשר אינן מאפשרות ניהול תקין של חיי נישואין. דוגמא נוספת לשלילת כתובה היא כאשר האישה בגדה בבעלה, או כאשר בית הדין הרבני מכריז על האישה כ-"אישה מורדת"- מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה.


ליקויים בדירה שרכשתם מקבלן?  ליקויים ברכוש הבית המשותף?  כך תפעלו!

ליקויים בדירה שרכשתם מקבלן? ליקויים ברכוש הבית המשותף? כך תפעלו!

רבים מוצאים עצמם נכנסים לדירה החדשה שרכשו מקבלן, שמחים ומתרגשים, ואז מגלים כי בדירה ליקויים כאלו או אחרים. פניותיהם לקבלן ברוב הפעמים לא נענות והם נותרים חסרי אונים. לעיתים מדובר בליקויים קוסמטיים בלבד, כגון: צביעה לא אחידה, מרצפות בצבע שונה מאלו שהוזמנו, קירות עקומים וכו'.אולם לעיתים מדובר בליקויים חמורים בהרבה אשר מתגלים לאורך הזמן- כגון: בניה שלא על פי התקן, רטיבות, סדקים בקירות וכו'. אז מה עושים? כבר בשלב הראשון מומלץ להגיע למסירת החזקה בדירה בליווי של מהנדס/חברת בדק, מטעמכם. לא עשיתם את זה במעמד המסירה- עדיין לא מאוחר לקחת מהנדס שיכין עבורכם חוות דעת. את הדוח שיוציא עבורכם איש המקצוע יש לשלוח לקבלן בדואר רשום בלבד (לצורך התיעוד) תוך דרישה לתקן את הליקויים. התגלו ליקויי נוספים בהמשך- יש לעדכן את הקבלן על כל ליקוי כזה מיד ובכתב. שימו לב, פניות טלפוניות אשר לא מגובות בכתב- לא ניתן להוכיח לאחר מכן בבית משפט על כן מומלץ לתעד הכל. בהתאם להוראות החוק, על הקונה לתת לקבלן הזדמנות לתקן את הליקוי ועל כן גם מן הטעם הזה חשוב לעדכן בכתב את הקבלן בכל ליקוי שמתגלה. בתי המשפט קבעו כי כאשר הקונה לא נתן הזדמנות נאותה לקבלן לתקן את הליקוי, אזי ינוכה כ-1/3 מהפיצוי המגיע לקונה בגין הליקויים. חברי וועד הבית שימו לב- האמור לעיל נכון גם לעניין הרכוש המשותף של הבניין. מומלץ לבצע בדק בית לבניין ולוודא שאין ליקויים בשטחים הציבוריים, קירות החוץ של הבניין וכו'. עוד חשוב לדעת כי המונח "שנת בדק" הנו מונח שהמציאו הקבלנים ואינו מופיע בחוק. מאחר ומדובר בהמצאה של הקבלנים אשר השתרשה ברבות השנים, רבים טועים לחשוב כי לאחר שנה אין לקבלן שום אחריות, או שלהפך- אי אפשר לתבוע את הקבלן אלא רק לאחר תקופת צינון של שנה. לא נכון! הלכה למעשה, אין שום מניעה לתבוע את הקבלן גם במהלך השנה הראשונה וגם לאחריה. יש תקופות הקבועות בחוק לגבי כל סוג של ליקוי ויש לבדוק כל ליקוי לגופו. פניתם לקבלן ולא קיבלתם מענה או שהקבלן מתנער ומסרב לתקן, מה עושים? במקרים כאלה, אין מנוס אלא לשכור שירותיו של עו"ד הבקיא בתחום ליקויי הבניה. לאחר שישלח מכתב התראה של עו"ד לקבלן, ובהעדר פתרון בדרכי מו"מ, תוגש תביעה, אליה יש לצרף דוח מהנדס עדכני. במקרים מסוימים, כאשר הליקויים משפיעים על שווי הנכס וישנה ירידת ערך, יש לצרף לכתב התביעה גם חוות דעת של שמאי מקרקעין. במסגרת ההליך המשפטי ניתן יהיה להגיע להסכמות לעניין תיקון הליקויים או פיצוי כספי אשר נועד לאפשר לקונה לתקן בעצמו את הנזק.


איך מקבלים החלטות בבית משותף?

איך מקבלים החלטות בבית משותף?

לכל בניין יש למנות ועד או חברת ניהול לעניינים השוטפים וזאת מתוך הסכמה של כלל הדיירים או לפחות רובם תוך שמירה על יחסי שכנות תקינים. אפילו בבניין של כמה קומות ספורות ישנן המון החלטות גורליות להמשך כגון האם להתקין שער חשמלי לחניה, האם לדרוש או להפיל החלטה על הפעלת מעלית שבת, איך יראה הלובי- האם נשקיע בעיצוב יקר מז'ורנל או שנקפוץ למשתלה הקרובה ובזה נסיים עניין? אז איך מקבלים החלטות בבית המשותף? דבר ראשון, יש לבחור נציגות הבית המשותף (ועד) המונה עד 5 חברים. תפקיד הנציגות הוא לנהל את כל הקשור לגביית תשלומי הועד החודשיים וטיפול בתחזוקה השוטפת של הבניין לרבות התנהלות מול צדדי ג' (כגון: ניקיון, גינון, הדברה וכיו"ב). החלטות בעניינים פשוטים, שאין בהם כדי לשנות באופן מהותי את הסטטוס קוו, יכולות להתבצע ע"י הנציגות בלבד. . לעומת זאת, כל החלטה בעניין מהותי יש להעלות להצבעה באסיפה כללית אליה יוזמנו בעלי הדירות בלבד (שוכרים אינם רשאים להצביע באסיפה אלא אם כן קיבלו ייפוי כוח מבעל הדירה). שימו לב- זימון לאסיפה אשר נעשה באופן שגוי ומנוגד לתקנון, עלול להביא לפסילת החלטות אשר נתקבלו באסיפת הדיירים, גם אלו אשר התקבלו ברוב הנדרש. יש הבחנה בחוק בין החלטות הדורשות רוב רגיל (כלומר למעלה ממחצית מבעלי הדירות), לבין החלטות הדורשות רוב מיוחד (בדר"כ מעל ל2/3) ובמקרים מסוימים אף נדרש רוב מוחלט של כל בעלי הדירות. ישנו בחוק פירוט נרחב לגבי עניינים רבים אולם בחרתי להתמקד בשלשת הסוגיות העיקריות והנפוצות אשר עולו לדיון בכל בניין חדש. מעלית שבת בבניינים בהם קיימות שתי מעליות, מספיק דרישה של אחד מבעלי הדירות על מנת להפעיל את אחת המעליות כמעלית שבת. לעומת זאת, בבניין בו מעלית אחת בלבד, יש צורך בהסכמת רוב בעלי הדירות. עוד נקבע בחוק, כי בעלי הדירות הדורשים את התקנת מעלית השבת יישאו בהוצאות האחזקה וההפעלה. במקרים רבים עניין זה מעורר מחלוקת וסערה ממש אשר עשויה להעכיר את האווירה. על כן, ניתן גם להגיע לפתרון ביניים אשר ייתן מענה לשתי האוכלוסיות- ניתן להפעיל את מעלית השבת בשעות הספציפיות של היציאה מהבית לבית הכנסת וביתר הזמן תפעל המעלית כמעלית רגילה. המדובר בפעולה פשוטה למדי לתפעול. לטעמי זה הפתרון ההוגן והמתחשב ביותר לכולם. בסופו של יום, כולם רוצים לחיות בשכנות טובה ואין סיבה שצד אחד ירגיש כי לא מכבדים את אורח חייו (לכאן או לכאן). שער חשמלי בחנייה: החוק קובע כי כל מערכת או מתקן שלא הותקן בגמר הבנייה מהווה שדרוג (וזאת להבדיל מאחזקה שוטפת) ואז יש צורך ברוב מוחלט. אולם עם השנים חל שינוי מגמה והפסיקה קבעה כי שיפוץ לובי, התקנת דלת כניסה ואינטרקום וכו' הנן פעולות הקשורות לדרכי ניהול הבית המשותף ועל כן יתקבלו ברוב רגיל. עם כן, ניתן לומר כי הוספת שער חשמלי בכניסה לחניית הבניין, הינה החלטה על דרכי הניהול של הרכוש המשותף ועל כן תתקבל ברוב רגיל (כמובן שרצוי שיהיה רוב כמה שיותר גדול). התקשרות עם חברת ניהול חיצונית: פעמים רבות הדיירים מבקשים להתקשר עם חברת ניהול חיצונית אשר תטפל בתחזוקה השופטת של הבניין- הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות: קושי במציאת מתנדבים לשמש כנציגות, חברי הנציגות אינם עומדים בנטל המשימות הכרוכות בניהול הבית וכיו"ב. על מנת שיהיה ניתן להתקשר עם חברת ניהול כזו, יש צורך ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם. לגבי זהות חברת הניהול (לרבות החלפתו) דרוש רוב של בעלי הדירות שיותר ממחצית הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם.



מזונות אישה

מזונות אישה

בעל יחויב לשלם לאשתו דמי מזונות חודשיים ממועד פרידת בני הזוג ועד למתן הגט, וזאת על מנת לאפשר לאישה לשמור על רמת החיים אליה הורגלה טרם פרידת הצדדים ( עקרון "עולה עמו ואינו יורדת עמו"). אולם שימו לב, המדובר במקרים בהם האישה לא עבדה במהלך שנות הנישואין ועל כן לא תחויב לצאת לעבוד והבעל יחויב בתשלום מזונותיה. לעומת זאת, במקרים בהם האישה עובדת והכנסתה מספיקה לכיסוי צרכיה ושמירה על רמת החיים, לא יחויב הבעל בתשלום מזונות. בהלכה היהודית נקבעו מספר מקרים אשר ישללו מהאישה את זכאותה למזונות אישה, כגון: אישה שבגדה בבעלה, אישה שעזבה מרצונה (ולא בשל נסיבות הקשורות בהתנהלות הבעל), אישה "מורדת" (אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה).

x

#{title}

#{text}

#{price}